מפרישה למימוש – להמציא את עצמנו מחדש

מפרישה למימוש – להמציא את עצמנו מחדש /ד"ר אורית אטיאס

"כל העולם במה" אמר שייקספיר וכולנו שחקנים עם שלל תפקידים. ומגיע הזמן לפרק החדש בחיים, לתפקיד חדש. תפקיד הפורש/ת, ואתו גם התלבטויות ושק של שאלות:
מה מכיל תפקיד זה?
מי אני בתפקיד החדש הזה?
מה המשימה שלי בתפקיד החדש הזה?
לאיזו מטרה עלי לשאוף בביצוע התפקיד החדש הזה?

לעיתים התפקיד החדש גורר עימו בלבול, הלם, שקט בלתי רצוי, חששות ולעיתים אף דכאון. לעיתים נגררים בכוח האינרציה לנורמות החברתיות: סבתאות, טיולים, חוגים, הסחות דעת למיניהם ומשיכת זמן לסיום היום.

אבל אם נתבונן על הפרק/התפקיד החדש בחיים כמו על כל פרק חדש שנכנס אלינו לחיים: צעירות, התבגרות, נישואין, הורת… נוכל באופן מודע ובמחשבה מושכלת לפענח מה מבקש מאיתנו התפקיד החדש. נלמד מה היתרונות וההזדמנויות שמביא עימו תפקיד זה, וכן מהם האתגרים שמציב מולנו התפקיד החדש בפרק זמן זה.

נכון! הכניסה לפרישה, בעיקר אם היא לא מבחירה, מאתגרת ועשויה להביא עימה, סוג של סבל, מתוך הבנת אתגרי הזקנה, מתוך תחושת הקירבה לסוף החיים, אולי אף לסוג של קמילה. לא חסרים אף סטראוטיפים ודעות קדומות על תקופה זו והם עשויים להוסיף חששות, פחדים קיומיים ועוד מרעין ובישין.

אז מה אפשר לעשות? כיצד כדאי להתמודד עם הפרק/ התפקיד החדש בחיים?
מספר שלבים לבניית הפרק הבא: מודעות, אותנטיות, מציאת משמעות, צמיחה ברמת התודעה לתודעת אהבה ושלום פנימי.

השלב הראשון לתחילת ההתמודדות עם הפרק החדש, כמו עם כל פרק חדש שנכנס לחיינו הוא המודעות. היכולת להכיר את עצמי ואת מצבי באופן מודע ומושכל. מודעות היא הזיכרון שאחראי על הרצוי, על מה שאנחנו רוצים, על מה שאנו יודעים על עצמנו ועל העולם. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ, או דפוס מחשבה), תופס אותו ומכיר בו – הוא מודע לו. המודעות משקפת את האמונות הגלויות, את נקודות המבט על החיים. המודעות היא אחת מרמות התודעה האנושית, והיא השלב הראשון ממנו ניתן להתפתח ברמות התודעה. לפיכך, בשלב זה עלינו לאבחן באופן מודע את מצב קיומנו בתקופה זו, ולבדוק את הרצונות שלנו להווה ולעתיד.

נקודה נוספת היא היכולת לאפשר לעצמנו להיות אותנטיים, להכיר במציאות הקיימת כמות שהיא, ובחופש הבחירה שלנו מה לעשות עם המציאות החדשה. כך, נוכל להיפתח לאפשרויות רבות המשקפות את האמת האישית הערכית שלנו, את הנתיב ואת תפיסת החיים שלנו, את האמונות והפרדיגמות המנהלות את חיינו, ונמצא את האפשרויות העומדות בפנינו לצליחה טובה, מפתחת ומקדמת את הפרק הבא. בתקופה זו נוכל אף לאפשר לעצמנו להשתחרר מכבלים נורמטיביים, ולהתקרב יותר לאתיקה הפרטית של עצמנו (כמובן באיזונים ולא באנרכיה).

השלב הבא להתמודדות עם הפרק החדש היא היכולת למצוא את המשמעות והיעוד האישי בתפקיד החדש שנולד, באירוע שאנו חווים בזמן זה, מתוך המחשבה על איזו טביעת אצבע ארצה להשאיר בעולם זה.
לדברי ויקטור פרנקל, האדם שואף למשמעות כצורך בסיסי, למשמעות עצמה יש ערך הישרדותי, מציאת משמעות תורמת לאושר ולתחושת סיפוק. בספרו צטט פרנקל את ניטשה שאמר: "מי שיש לו למה לחיות, יוכל לשאת כל איך"

לכן, גם במצבי קושי אם נמצא בהם משמעות, נוכל לבחור את הגישה, את התגובה ואת הדרך שלנו להתמודד עם התפקיד החדש . לדברי פרנקל, בתצפיותיו אחרי אסירים “האסיר שאיבד את האמון בעתיד – העתיד שלו – נידון. עם אובדן האמונה שלו בעתיד, הוא איבד גם את אחיזתו הרוחנית; הוא הניח לעצמו להידרדר ולהיות נתון לדעיכה נפשית ופיזית.”… וכן הוא כתב "אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבוֹר את דרכו". מכאן, שגם בתפקיד החדש שעשוי לגרום לסבל וקושי, אפשר למצוא את הדרך לאושר, לשמחה, לחיות, לסיפוק ולתחושת הגשמה. הדרך למציאת משמעות יכולה להביא לפתחנו רמה תודעתית אנרגטית חדשה של רגשות נעלים, של אהבה, של שלום פנימי, של שלווה, מתוך מציאת התכלית והטעם הנוסף לחיים החדשים.

על פי עבודתו של דיוויד הוקינס, נוצרה האפשרות לנתח את הקשת הרחבה של רמות התודעה האנושיות, ולשרטט מפה, המתווה את המִתאר הגיאוגרפי של החוויה האנושית, ומאפשרת ניתוח של התפתחותם הרגשית והרוחנית של פרטים, חברוֹת וכו'. מעבודה זו אפשר להסיק כי בכול גיל ובכול מצב ניתנת האפשרות לפתח רמות חדשות של תודעה שמובילות לרגשות של שמחה פנימית מועצמת, שלווה ואושר. יותר מכך, הבנת רמות התודעה ויכולת המדידה של רמות אלו שהוקינס מציע (על פי הקינסיולוגיה) עשויה להנחות כל אחת ואחד מאיתנו, ולהראות לנו היכן אנו ניצבים על גבי סולם התודעה או אף ההארה הרוחנית, היכן אנו נמצאים במסענו האישי להפוך למי שביכולתנו להיות, וכיצד נוכל להמשיך להעלות את רמת ההגשמה האישית.

כיצד מתחילם בבניית הפרק הבא?
ראשית מחליטים, מביעים רצון עז, אמיתי לחפש משמעות חדשה לחיים ולהמשיך לצמוח ולהתפתח, ומתחילים לבחון את עצמנו ולשאול שאלות:
מה אני לוקח מהעולם (חוויות, רגעים)
מהי טביעת האצבע שאני משאיר בעולם
כיצד אני מתמודד עם מצבי קיצון בלתי ניתנים לשינוי (מה משמעות האירוע שאני חווה).
מי אני היום ?
מה הכישורים והכישרונות שלי?
מה אני באמת רוצה?
היכן אני רואה את עצמי בעוד 5 שנים?
מה החלומות, תשוקות, תחומי עניין שהיו לי ועדיין לא הגשמתי?
מה אני ממש, ממש אוהב לעשות ויכול להעסיק אותי ימים שלמים?
אלו יוזמות חדשות אני יכול ליזום?

על פי אליזבת גילברט "אין כל טעם בעבודה אם היא לא שובה אתכם בקיסמה, כמו משחק שאתם שקועים בו. אם לא נשבתם בקיסמה, אם לא גילתם את חינה, אל תעשו אותה". נקודת מבט זו מאפשר הפעם, בתקופה החדשה שנוצרה, למצוא את הקסם שאולי לא מצאנו כשהיינו עסוקים בפרנסה, או מצאנו והגיע הזמן למצוא קסם חדש. בתקופת זמן זו יש אפשרות לחופש בחירה די מוחלט. וזה הזמן לשאול את עצמנו:
מה הוא הדבר ששובה אותי בקיסמו?
איזו פעילות מעסיקה אותי עד כדי כך, שמחשבותיי אינן נודדות ואני מסוגל להתרכז רק בו ללא מאמץ?
מה מעניין אותי ומושך אותי עד כדי שאתרחק משאר הנושאים?

המבט פנימה באופן מושכל ומעמיק עם ניסיון לאובייקטיביות, יכול בהחלט להיות כלי עזר לבניית התפקיד החדש, למציאת הפרק הבא בחיים, למציאת שלווה, שמחה, אושר והגשמה.

אם נוסיף לעניין המשמעות את נושא התעסוקה, הרי שמציאת משמעות יכולה להיות גם בסוג של תעסוקה איכותית, תחביב, התנדבות ועוד. ניתן לחשוב על שוק העבודה המשתנה, על צרכים חדשים, מקצועות חדשים, תפיסת הזקנה בשוק התעסוקה שמשתנה. נקודות אלו עשויות לדרבן למוטיבציה למציאת המשמעות החדשה, ולניצול מיטבי של הזמן/ הפנאי החדש שנוצר, ולמצוא סיפוק בפרק החדש, שלכאורה הוא סוף אבל הוא יכול להיות גם התחלה.

הוגש לפרסום על ידי ד"ר אורית אטיאס.