החודש פרסם ארגון התקינה הבין-לאומי ISO תקן לביצוע סקר למדידת פחת מים ברשתות של מי שתייה, ISO 24528, שיזמה והובילה ישראל באמצעות צוות מומחים בהובלת מכון התקנים הישראלי. התקן פותח במסגרת ועדה בין-לאומית שכללה מדינות נוספות כמו גרמניה, יפן, אנגליה, ארצות הברית ופורטוגל, וברמה הלאומית השתתפה בהכנתו ועדת מראה ישראלית שכללה את נציגי רשות המים ותאגידי המים בישראל וכן חברות העוסקות בתחום של פחת מים.
התקן מציע מדריך לפעולות שארגונים המספקים שירותי מי שתייה יכולים לבצע כדי לקבוע את פחת המים ברשת מי השתייה, וכן עקרונות כלליים לניהול של פחת המים במערכות מי השתייה.
פחת מים (water loss) הוא הערך הנמדד של נפחי המים שאובדים מרשת מי השתייה מסיבות כמו דליפת מים, פיצוצים בצנרת, גניבת מים ומדידת מים לא מדויקת.
פחת המים בישראל ובעולם
רשות המים בישראל מפרסמת מדי שנה דוח מפורט של צריכת המים בכל הרשויות המקומיות בארץ, הכולל נתוני אספקת מים, צריכת מים וחישוב פחת מים, על בסיס ההפרש בין סך האספקה לסך הצריכה. הדוחות השנתיים מצביעים על כך שפחת המים בישראל נמצא בירידה מתמדת ובממוצע ארצי הוא נאמד בפחות מ-10%.
בעולם, לפי דוח של האו"ם, ממוצע פחת המים הוא כ-30%. בתוך כך, פחת המים במדינות המפותחות נאמד בכ-15%, ובמדינות מתפתחות בכ-35%. עם זאת, במדינות מתפתחות רבות פחת המים עשוי גם להגיע לשיעורים גבוהים הרבה יותר – עד כ-75%.
לכאורה, פחת המים בישראל נמוך מאוד באופן יחסי לשאר העולם. עם זאת, מי השתייה בישראל הם כידוע משאב בחסר, שהפקתו באמצעות התפלה דורשת משאבים סביבתיים, כספיים, הנדסיים וארגוניים משמעותיים ביותר. בהתאם לכך גם מחיר המים בישראל גבוה באופן יחסי לשאר העולם, ולאור זאת נדרש צמצום פחת המים.
התקן הבין-לאומי החדש מבוסס על שיטות ומדדים לביצוע סקר פחת מים שפותחו בעולם, בעיקר על ידי איגוד המים הבין-לאומי IWA. חלק מהשיטות האלה, כגון חישוב מאזן המים, ניתוח מרכיבי פחת המים הפיזי, מעקב דלף שוטף ועוד עדיין אינן מיושמות בישראל. יישום התקן לסקר פחת המים יאפשר לבצע ניתוח איכותי וכלכלי של פחת המים ולהגדיר יעדים רלוונטיים למצב הייחודי בישראל.
התקן הבין-לאומי גם פורש ומפרט טכנולוגיות רלוונטיות, שרבות מהן פותחו על ידי חברות ישראליות. טכנולוגיות אלו יכולות לסייע לרשויות בארץ ובעולם לבצע סקר איכותי של פחת מים ולצמצם את היקפו – וכך לצמצם את בזבוז המים.